פסק-דין בתיק עת"מ 50144-02-11

              ההליך

1.         העותרים מבקשים לקבוע כי החלטת המשיבה להמשיך לנקוט בהליכי גבייה מינהליים ביחס לחוב הארנונה בגין השימוש שלהם בדירה ברח' הציונות 65/12 אשדוד, אינה סבירה ומידתית ויש לבטלה, והיא התיישנה,  לאחר שחלפו מעל שבע שנים מיום היווצרות העילה ועד למועד תחילת הליכי הגבייה.

            לחלופין - ביקשו לקבוע כי המשיבה השתהתה בהליכי הגבייה, ולחלופי חילופין - ביקשו לאפשר להם להגיש השגה ביחס לגובה החוב הנטען.

2.         לעתירה נלוותה בקשה לצו ביניים, אך לא ניתן צו כזה בהליך זה, אף שבהליך קודם ניתן צו זמני שבינתיים פג תוקפו עם ביטול ההליך.

            מדובר בדירה שהייתה בבעלות העותרים, ועקב פיגורים בתשלום משכנתא, מונה כונס נכסים בהליכי הוצל"פ, בתאריך 30.5.01 ניתן צו כינוס נכסים, בתאריך 19.1.04 אושרה מכירת הדירה על ידי ראש ההוצל"פ.

            חוב הארנונה הנטען מתייחס לתקופה שמתחילת שנת 2001 עד למועד בו תפס כונס הנכסים את החזקה בדירה, היינו ביום 21.8.03.

            במהלך הליכי הכינוס ביקשה העירייה מכונס הנכסים לשלם את מלוא החוב שהיה מוטל על הדירה עד למועד מכירתה, אך כונס הנכסים התנגד לכך והעירייה קיבלה את עמדתו והמציאה לו אישור העברת בעלות על שם הקונה של הדירה כנגד תשלום החוב שהוטל על הדירה בגין תקופת ההחזקה של כונס הנכסים בדירה, מהמועד הנ"ל עד ליום 16.11.04.

3.         לטענת העותרים:

א.         הם לא ידעו שכונס הנכסים לא שילם את מלוא החוב שהיה מוטל על הדירה, ולו ידעו על כך אז, היו מתנגדים לחלוקת הכספים שהתקבלו מהדירה בטרם יוסדר החוב במלואו. לראשונה נודע להם על כך בעת שקיבלו הודעה של העירייה על תפיסת מיטלטלין במסגרת הליכי גבייה מנהליים, שנשלחה לאחרונה והתייחסה לחוב עד ליום 30.6.10. חלפו מעל שבע שנים מאז התגבשות החוב ועד לקבלת ההודעה הנ"ל ועל כן חלה התיישנות על הליכי הגבייה.

ב.         במצב זה הגישו העותרים תחילה המרצת פתיחה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע ביום 24.11.10, שבמסגרתה ניתן צו זמני, כאמור לעיל, ביום 5.12.10, ובהמשך נמחק ההליך מחוסר סמכות, בהחלטה מיום 24.1.11, ולאחר מיכן הוגשה העתירה נשוא דיון זה ביום 27.2.11.

            לעתירה צורף תצהיר מאמת של העותרת 2, דו"ח תפיסת מיטלטלין ומסמכים נוספים נכון ליום 30.6.10.

4.         לטענת המשיבה:

א.         לא חלה התיישנות על העניין, החלטתה הייתה סבירה וכדין.

ב.         הסמכות לדון בעתירה מותנית במיצוי הליכים בוועדת הערר לאחר שניתן היה להגיש השגה כחוק, ולאחר שלא הוגשה השגה במועד הקבוע לכך בחוק, אין מקום לדון בעתירה.

ג.          החובות העירוניים מתייחסים לתקופה בה החזיקו העותרים בדירה, על פי סעיף 18 לפקודת העיריות, תדפיסי העירייה מהווים ראיה לכאורה לתוכנם.

ד.         העתירה הוגשה בשיהוי, בעת שהעותרים ידעו על החיובים עוד בתחילת שנות ה-2000, ולא פעלו בעניין, והם הגישו את עתירתם, בעקבות הליכי גבייה שביצעה המשיבה.

ה.         לכתב התשובה צורף תצהיר מאמת של אייל אילוז מיום 24.1.11, שצורף גם לתשובה להמרצת פתיחה שקדמה להליך זה.

ו.          כמו כן, צורפו לכתב התשובה תדפיסים שהוצאו ממחשב העיריה ביום 3.1.11, שמתייחסים לשנות הכספים 2001-2009, בהם יש פירוט החובות של העותרים.

            במשבצת "סוג השירות" לשנים 2003, 2004, 2005, 2006, 2007, 2008, 2009 ו-2010 מופיע הביטוי "אכיפה מנהלית".